ים של שלמה על ביצה ה׳:ד׳

4 דין מותר לעשות גרף של רעי לכתחילה במקום הפסד וג בארנו שלא יפריז אדם נגד רבו אפילו להחמיר ודין גרף של רעי ועביט של מי רגלים סותר להוציאם לאשפה וכשהוא מחזירו נותן בו מים ומחזירו ודוקא שמחזירו לצורך להוציא בו צואה או מי רגלים דאל"כ אסיר לטלטלו אפילו ע"י מים ודוקא שיהו המים ראוים לשתיית בהמה ואל"כ אסור להחזיר ע"י אותן מים:

5 בי רחיא דאביי דלוף עי' הדלף הי' נופל על הרחים שלו והיו עשוים בטיט ונימוחים מפני הגשמים ולא היה מספיק לכלים הצריכים לתת תחת הדלף אתא לקמיה דרבה א"ל זיל עייליה לפוריך להתם דלהוי כגרף של' רעי פי' שיהיו מאוסין הרחים לך להיות לפני מיטתך ואתה מותר לטלטלן ולהוציאן לחוץ לאשפה יתיב אביי וקא ק' ליה וכי עושין גרף של רעי לכתחילה אדהכי נפל בי רחיא דאביי אמר תיתי לי דעברי אדמר פי' תבאני זאת בשכרי על שעברתי על דברי כ' עי' יה"ר שיהא זה ההפסד בשכרי על שעברתי על דברי רבי ולא אענש במקום אחר ומכאן משמע שלא יפריז אדם על דברי רבו אפילו להחמיר כמ"ש במרובה גבי יהודא בן נקוסא שאמר מי הוא זה שמראה גדולה לפנינו כו' וכ' התו' וז"ל אע"ג דאמרי' לעיל ע' יום טוב דאין עושין גרף של רעי לכתחילה ס"ל לרבה דהכא שרי משום פסידא דבי רחיא או משום דלא מקרי לכתחילה כ"כ הכא כיון שהיו הגשמים כבר מדלפין בבית אין כ"כ לכתחילה כמו התם ע"כ והנה לשנויי קמא נתישב שפיר מה שאין נותנין כלי תחת הדלף שאינו ראוי דמתני' לא איירי שנותנין כלי תחת הדלף להצילו מן ההפסד אלא שלא יתלכלך הבית ומש"ה אין עושין גרף רעי לכתחילה אבל לאידך שנוייא דמשני מאחר שהדלף היה כבר א"כ אמאי אין נותנין לכתחילה תחת הדלף שאינו ראוי וא"ל דה"נ דשרי א"כ ק' מסוגיא דפ' כירה דמוקי דוקא בדלף הראוי לכ"ע וכדפי' לעיל והרא"ש בתשו' גבי חילוק המו' לה חילוק ביניהם בענין אחר דהא ודאי אסור לעשות גרף של רעי לכתחילה מיהו ה"מ כשעושה הגרף בידים כי ההיא דע"ב אבל כשהגרף נעשה מאיליו כי עובדא דרחיא שרי לעיולי לפוריא להתם ובהג"א כ"כ בשם התו' ולפ"ז מיושב נמי מה שאין נותנין כלי תחת הדלף באינו ראוי לפי שעושה גרף בכלי זה בידי' תו מסקינן אמר שמואל גרף של רעי ועביט של מי רגלים מותר להוציאן לאשפה וכשהוא מחזירו נותן בו מים ומחזירו סבור מיניה גרף של רעי אגב מנא אין בפ"ע לא שרי ליה להוציאו ת"ש דההוא עכברתא דאשתכח בי אספרמקי פי' בשמים דר' אשי א"ל ר' אשי נקטוה בצוציתי' פי' בזנבו ואפקו' מ"כ בדברי הקאר"ו וז"ל וכ' כ"י בנ"ז ח"א וכשהו' מחזירו פי' כשמחזירו לצורך להוציא בו צואה או מי רגלים דאל"כ אסור לטלטלו שלא לצורך אפילו יש בתוכו מים דלא אמרו ככר אלא לגבי מת וכ"כ הגאון מהר"י אבוה"ב בשם הרשב"א וכ' שהרא"ש לא חילק בזה ונראה שיש להשיב כי כשאמרו כיכר או תינוק הוא לטלטל דבר שלא התירו לו הוצאה או הכנסה כגון גבי מת שהרי היה אסור לטלטלו כ"א ע"י כיכר או תינוק אבל בכאן כבר התירו משום גרף של רעי שהיה כאן בעיניו להוציא לאשפה ואם לא יתירו לו החזרה ע"י נתינת מים לא יוציאנו כדי שלא יפסיד את כליו כשיוציאם לאשפה ויניחם שם ע"כ ולא נהירא דלא מצינו שהתירו חכמים סופו משום תחילתו אלא כדי שלא ימנע משמחת יום טוב וחשבינן כצורך אוכל נפש וכן לעניין החזרת רטייה משום עבודה אבל לעניין גרף של רעי נהי שהתירו לו להקל להכניס כלי בית כדי שימאס בעיניו להוציאו אבל להקל ולהתיר אז להכניס משום תחילתו לא מצינו ואם מתחילה לא יוציאנו מה בכך אם יהיה קשה עליו הריח יצא למקום אחר עוד אם התירו לו משום תחילתו אפילו בלא מים נמי אלא עיקר כדברי הרשב"א ור"י כ' עוד שהק' הרשב"א מה הועיל בנתינת מים לתוכו והלא כשנותן אותן המים בגרף הם אינן ראוי' לכלום והאיך יטלטלו כלי מאוס מחמתן והמים חזרו להיות כעביט והשיב דחזי לבהמות ע"כ ולפ"ז היכא שנמאס הכלי כ"כ עד שלא יהו ראוין לבהמה אסור להחזירן: